לקחת את החיים בידיים, בגיל ארבעים ושתיים

איציק הגיע אליי לתהליך רגע בשלהי תהליך גירושים. איציק סיפר שהוא וגרושתו חיו "בלי צורך להתעסק עם כסף". גרושתו הגיעה מבית אמיד מאד. ההורים שלה מילאו להם כל פער כלכלי שנוצר, ואפשרו להם לחיות הרבה מעבר ליכולותיהם האמיתית.

התלות בהורים של גרושתו תמיד העיקה עליו, הוא הרגיש שזה מגביל אותו ומונע ממנו לסגל הרגלים כלכליים בריאים. העיקה, אבל לא מספיק בשביל לעשות מעשה. אבל אחרי הגירושים, הכל השתנה ואיציק נאלץ, בגיל 40 וקצת להתחיל לחיות בהתאם ליכולות. למזלו ולשמחתי, הוא לא התחיל מאפס. בהסכם הגירושין איציק קיבל סכום כסף גדול – החלק שלו בדירה המשותפת. איציק הבין מיד שאין לו מושג מה לעשות עם הכסף, ושאם לא ייפנה לייעוץ מקצועי, הוא עלול לגלות שהכסף נוזל לו בין האצבעות. הוא ידע שהוא לא מוכן לבזבז את ההזדמנות הזו. "שמתי את כל הכסף בפיקדון בבנק", הוא אמר בפגישתנו הראשונה, "ואני לא מתכוון להוציא אותו עד שאני לא יודע בדיוק מה לעשות איתו".

איפה מתחילים?

התחלנו מהשאלה הכי חשובה: כמה איציק באמת צריך כדי לחיות כמו שהוא רוצה – בצורה מחושבת, עצמאית, עם תחושת ביטחון, אך גם עם יכולת להוציא על מותרות, חופשות ובילויים. לאיציק היה חשוב מאד לקנות דירה, בטענה שזה יקנה לו ביטחון. איציק גם ציין מספר פעמים שהוא מחפש להיכנס לזוגיות חדשה, ולכן רוצה לאפשר לעצמו תקציב בילויים מכובד ובעיקר לשמור על גמישות. ניתחנו את ההוצאות - הוצאות המחייה, ההוצאות על הילדים, חסכונות לעתיד ובילוי. בדקנו את רמת ההכנסה, ודי מהר הבנו: המשכורת הנוכחית לא מספיקה.

תכנון שמשנה חיים

ביחד בנינו תוכנית כלכלית שמבוססת על מספר עקרונות:

1. יצירת תזרים שיענה על הפער התזרימי הצפוי ויאפשר רמת מחייה מספקת.

2. גמישות - חלק מההשקעות צריכות להיות גמישות ונזילות.

3. חסכונות ארוכי טווח - שימוש בכלים "שיכריחו" את איציק לחשוב גם לטווח הרחוק.

מה עשינו בפועל?

לשמחתי, הסכום שהיה לאיציק אפשר לנו לענות על חלק נכבד מהרצונות והצרכים. מבחינת תזרים, החלטנו לסגור הלוואה לרכישת רכב שאיציק לקח בהחזר חודשי של כ-2,700 ש"ח. במקביל, יצרנו לו חסכון חודשי בהוראת קבע של כ-1,000 ש"ח להחלפה עתידית של הרכב. במקום שיצטרך להתגלגל מהלוואה להלוואה בכל החלפת רכב, מעכשיו הוא חוסך מראש לרכב הבא. בכך חסכנו לו בתזרים כ-1,700 ש"ח. זה עדיין לא הספיק. אבל זה קירב אותנו ליעד.

המשכנו בנושא הדיור וההשקעה בדירה. במהלך התהליך, איציק הבין שרכישת דירה למגורים אינה האפשרות הנכונה עבורו. ראשית, כי הוא רצה להישאר קרוב לילדים והדירות באיזור הן יקרות, מעבר לתקציב הנותר. שנית, הוא הבין כי בשלב זה בחייו הוא צריך גמישות. אם ייכנס לזוגיות חדשה, אולי יחליט לעבור מקום מגורים? איציק החליט שלא לוותר על נכס נדל"ן שייתן לו יציבות, ולכן התחיל לחפש דירות בעיר פריפריאלית צומחת. מטבעו הוא טיפוס שסולד מסיכון ולכן התאמנו לו את התקציב לרכישת דירה כך שהמינוף יהיה סולידי והחזר המשכנתה יהיה נמוך מגבוה השכירות הצפוי. בכך נוצר לו תזרים חיובי נוסף של כמה מאות שקלים לחודש. עוד צעד בכיוון.

כעת נותר לנו צורך לסגור פער תזרימי קטן. אפשר היה לסגור אותו באמצעות צמצום הוצאות או הגדלת הכנסות. אך איציק הרגיש שבשלב זה הוא לא מעוניין לצמצם יותר את ההוצאות. הוא החליט לעשות מאמץ להגדיל את ההכנסות שלו, אך כשלב ביניים החלטנו ליצור לו "חסכון גמיש" - העברנו סכום לקרן כספית, ממנה הוא ימשוך את הסכום הדרוש לו מדי חודש בשאיפה שלא למשוך מעבר לריבית על מנת שהקרן לא תקטן, כאשר המטרה היא שכאשר הכנסותיו תגדלנה הוא יעביר את הכסף לאפיק השקעה "מעניין" יותר.

את יתרת הכספים שנותרו לאחר שטיפלנו בפער התזרימי, איציק העביר לפוליסת חסכון בסיכון גבוה. הפוליסה תשמש אותו לחסכונות ארוכי טווח לילדים ועבור הוצאות גדולות עתידיות ולהגדלת ההון.

לא רק מספרים – גם תודעה חדשה

מעבר למספרים ולתכנון, איציק עבר תהליך אישי עמוק. הוא העיד על עצמו בתחילת התהליך שהנוחות שהייתה לו בהסתמכות על הורי גרושתו ניוונה אותו מבחינה כלכלית. הוא לא נדרש לידע, הבנה או מאמץ בתחום הכלכלי. היציאה לחיים חדשים דרשה ממנה לשנות באחת את תפיסת עולמו הכלכלית. הוא הגיע צמא להבנה, וספג כל פיסת ידע: איך לבנות תקציב, איך להשוות בין מסלולי השקעה, מה חשוב בבחירת ביטוחים, ואיך מייצרים שקט נפשי דרך שליטה פיננסית. הוא לא רק קיבל החלטות נכונות – הוא הפך להיות אדם שמבין מהן ולמה הוא בוחר בהן.

הסיפור של איציק הוא תזכורת לכך שלא מאוחר לשנות. שגם אחרי שנים של הרגלים לא נכונים, אפשר לעצור – לחשב מסלול מחדש – ולצאת לדרך חדשה עם כלים, תובנות, ותוכנית שמחברת בין הרצונות לבין המציאות.